מאז שחל תוקף חוק נגישות אתרים לבעלי מוגבלויות, רק בשנה האחרונה הוגשו מאות תביעות לבעלי אתרי אינטרנט לגבי נגישות אתרים שכביכול לא תקינה או חסרה* ישנם עורכי הדין שעוסקים בזה יום ולילה ומחפשים אתרי אינטרנט שיש איך לתבוע אותם (אפילו שלא בצדק). העיקר התביעה.
לתביעה מסוג זה ישנם 2 צדדים שנוגעים לכיס של לבעלי אתרי אינטרנט:
- התביעה עצמה שתדון אולי בבית משפט
- ההוצאה שכר טרחה לעורך דין שיטפל בזה מול התובע
לפני זה נקדים על איך השיטה עובדת.
עורכי דין שתובעים מעסיקים אנשים בפועל שמחפשים אתרי אינטרנט עם בעיות נגישות (ומקבלים אחוזים מהסכומים שנגבו לבעלי אתרים), ועושים רשימה מסודרת לתביעה ייצוגית גדולה, כמה שהחברה יותר גדולה ככה יש יותר סיכוי לסגור מחיר טוב יותר. ואז אתה מקבל מכתב 'העתק הדבק' "בשם מרשי בלה בלה בלה" ואז אתה מתקשר לבקש תחנונים מעורך דין שתובע אותך לא הלקוח אז אתה מבין שנפלת ברשת וסוגרים אתך דיל (תשלום לסגירת התיק) ובדרך כלל זה כמה אלפים טובים אני מכיר לקוחות ששילמו 15 אלף ויותר רק מהפחד שהפחידו אותם שישלמו עד 150 אלף ש"ח כמו שהחוק מתיר בלי הוכחת נזק. מי שמכיר את התחום יודע שזו "שיטה" בזויה להוציא מאנשים כסף במרמה ולא בלב טהור.
התביעה עצמה:
בהנחה שיש או אין על מה לתבוע אתכם ואתם מקבלים מכתב עם תביעה מנופחת בשם בעל מוגבלות שלא ידוע מי זה, דבר ראשון שאתה תעשה זה להתקשר לעורך דין שתובע ולעשות בירור קטן והוא יסביר לך שעל פי חוק אתה עבריין וכמובן שהלקוח שלו "ניזוק בצורה אנושה מהאתר שלכם" וכו'… אבל בסכום פיצוי מסוים נוכל לסגור בניינו את התביעה, אז כמובן שהתביעה היא על 150 אלף כי זה מה שמתיר החוק, אז סוגרים על בין 10-30 אלף ואתם משוחררים, אבל אף אחד לא מבטיח לך שהחבר של העורך דין הזה לא ישגר לך מכתב העתק הדבק על אותה בעיה אחרי שאתה תשלם. בקיצור מסחרה אמתית. במקום שהחוק באמת יגן על בעלי מוגבלויות זה יצר עבודה לעורכי דין.
הוצאות טרחה של עורך דין:
כל עורך דין שמטפל בדברים מנצל (כמו התובע) את הלקוח מהצד השני – שנאמר "אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי". אז אם לא שילמת לתובע סכום "פיצוי" תשלם לעורך דין שילחם בשבילך על התביעה. וזה עולה לך 15-30 אלף. אז מה עדיף ?
לאחרונה שלח לי חבר טוב את הפסיקה תקדימית של השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל אביב על נושא זה ואני מעתיק אותה לכאן:
בית משפט המחוזי בתל אביב (השופט עודד מאור) שם קץ לתובענות הייצוגיות בנושא ההנגשה.
השופט מאור קובע באופן תקדימי שיש להקדים פנייה בכתב למפר, כל מנת שיכול לתקן את ההפרה.אין להגיש תובענה ייצוגית לפני הגשת התביעה.
המדובר בתביעות שאינן עוסקות בעצם ההנגשה עצמה, אלא בפרסום הסדרי הנגישות באתרי האינטרנט.
השופט מאור מציין "…אודה ולא אבוש, כי מספרן יוצא הדופן של הבקשות לאישור, שאינן אלא "תביעות משוכפלות", כשלעיתים נמצא שחסרות בהן עובדות רלוונטיות, מעמיד באור חיוור את האמירה שממנה ניתן ללמוד כי הכוונה היא להרים את נס השוויון לזכויות אנשים עם מוגבלויות. השימוש בכלי התובענה הייצוגית צריך להיות מידתי ביחס להפרה הנטענת, ובמצב דברים זה, אינני משוכנע כי נעשה כן".
עוד אמר בית המשפט – "עיון בבקשות לאישור עולה שאין המדובר בפגיעה בזכויות או הדרה של ציבור אנשים עם מוגבלות מהמרחב הציבורי, אלא לכל היותר ניתן לראותן כהפרות לא מהותיות של תקנות הנגישות שניתנות לתיקון עם הפניית תשומת לב המפר לדרוש תיקון, כפי שקורה הלכה למעשה לאחר הגשת הבקשה לאישור".
"רובן המוחלט של עשרות הבקשות לאישור האחרות שהגיש המבקש, הן כנגד עסקים קטנים, שחלקם משפחתיים ללא עובדים מעבר לבעליו של העסק עצמו או לכל היותר מעסיקים מספר מצומם של עובדים (כך למשל, הגיש בקשה כנגד קוסמטיקאית, שמאי מקרקעין, בעלי צימר, חנות לחיות מחמד, סלון לעיצוב שיער, חנות לממכר מוצרי בשר, רופאי שיניים וחנות צעצועים)".
"בהקשר זה, לא ניתן להתעלם מכך שאחת מהתכליות המרכזיות של התובענה הייצוגית בדמותה של קבוצה הנאבקת על זכויותיה מול תאגיד חזק, לא באה לידי ביטוי בבקשות לאישור קא עסקינן".
לשיטת השופט מאור – "פנייה מוקדמת היא הפתרון הראוי, ההוגן והמועיל ביותר לטענותיו של המבקש. המציאות מלמדת שהליכים רבים מסתיימים ממש לאחר שהעסקים הקטנים מקבלים את הבקשה לאישור, ופועלים מיד לתיקון ההפרות, ממש כפי שהתרחש בענייננו… פנייה מוקדמת לבית העסק הייתה חוסכת את הגשת הבקשה, את עוגמת הנפש שנגרמה לאדם שמנהל עסק קטן בדמות תובענה ייצוגית בסכום של מיליוני שקלים, ולציבור כולו, עת המשאב המצומצם של בתי המשפט היה מופנה לתיקים אחרים, וראוי שהמחוקק ייתן דעתו לעניין זה על מנת לצמצם מחלוקות".
הבקשות לאישור נדחו.
אז דבר ראשון כל הכבוד לשופט עודד מאור שראה את המסחרה בכל הנושא והתייחס אליו בהתאם.
אבל זה לא יעצור את עורכי הדין לתבוע רק בשביל לסגור לפני בית משפט סכומים לא קטנים מבעלי אתרי אינטרנט שהנגישות אצלם זה לא הצד החזק.
